שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' צרור

פסק דין

בפניי תביעת התובעת כנגד הנתבעים, לפיה, יש לחייבם לשפותה בסך של 5,235 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

התובעת הייתה בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה שתפורט להלן, המבטחת של רכב מסוג מאזדה לאנטיס, על פי פוליסה לביטוח רכב מקיף.

הנתבע 1 היה בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה, הבעלים של רכב מסוג משאית והמעסיק של נהג המשאית. המשאית הייתה מבוטחת על פי פוליסה לביטוח רכב מקיף, אצל הנתבעת 2.

לטענת התובעת, ביום 27.6.08, עת היה רכב המזדה בעצירה מוחלטת בשול הדרך באזור התעשייה בנצרת עילית, ומלפניו הייתה המשאית, לפתע וללא כל התראה, החלה המשאית בנסיעה לאחור ופגעה במאזדה. התובעת שילמה למבוטחה (הבעלים של המאזדה) עבור הנזקים שנגרמו לרכבו. לטענת התובעת, התאונה נגרמה עקב רשלנותו של נהג המשאית, ומכאן תביעתה כנגד הנתבעים לשפותה בגין הסכומים ששילמה למבוטחה.

הנתבעים כפרו בנסיבות התאונה הנטענות על ידי התובעת. לטענתם, המשאית עמדה בכביש לצורך העמסת צינורות מהמפעל הסמוך למפעל בו עבד מבוטחה של התובעת. בין מקום עמידת המשאית לבין הכניסה למפעל ממנו מעמיסים, היה רווח המאפשר למלגזה להעמיס צינורות על המשאית. מבוטח התובעת ניסה להשתחל דרך אותו רווח והמשיך בנסיעתו מצד שמאל של המשאית, תוך שהוא משתחל בין המשאית לבין אבן השפה שמצד שמאל. מבוטח התובעת סבר כי יש לו מספיק מקום לעבור בבטחה והתחיל להתיישר ימינה. תוך כדי כך, הוא פגע במשאית עם הכנף האחורי ימני.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה, יישמעו עדויות הנהגים והסמיכוני לפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

בעדותו בפניי, העיד מבוטחה של התובעת כי הוא נסע בכביש דו סטרי. כשהגיע לרחוב בו נמצא המפעל שבו המבוטח עובד, הוא ראה שהמשאית חוסמת את הכניסה למפעל שלו. לא זו אף זו: מבוטח התובעת (להלן: "המבוטח"), ראה כי הנתיב הנגדי היה חסום ממשאית נוספת. על כן, ומשראה המבוטח שאין באפשרותו לעבור, הוא החנה את רכבו בצידו השמאלי של הכביש משמצא שם מקום חניה פנוי, כאשר בצידו הימני של הכביש לא היה מקום חניה פנוי. בעודו בחנייה, המבוטח ראה כי המשאית נוסעת אחורה, וחשב כי סוף כל סוף יתאפשר לו להיכנס לחניית המפעל שלו, אך, ובעודו בחנייה, סטתה עגלת המשאית שמאלה ופגעה ברכב המבוטח בכנף האחורי ימני.

הנתבעים טענו, כי היה על התובעת לזמן את העובד של המבוטח שראה את התאונה ומשלא עשתה כן, הדבר פועל לרעתה. בהקשר זה יצוין, כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה, יעידו אך ורק הנהגים.

על פי עדויותיהם של הנתבע ושל נהג המשאית, המשאית לא נסעה בזמן התאונה. המשאית הייתה בעמידה מוחלטת לצורך ההעמסה ונהג המשאית לא היה במשאית. לטענת הנתבע, הוא עמד בצד ימין בכביש וראה את המבוטח עוקף את המשאית מצד שמאל, הוא נכנס בזווית ובטרם סיים לעבור עם רכבו, הוא ניסה להתיישר ובסיטואציה זו הוא גירד את החלק האחורי של הדלת והטמבון האחורי מצד ימין.

לאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי גרסאות הצדדים נותרו שקולות אחת כנגד השנייה, ובנסיבות, אין מנוס מדחיית התביעה.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ה חשון תשע"א, 02 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: